כל שרציתם לדעת על השקד וכל המשפחה יכולה לקרוא
קטיף שקדים מכני באמצעות מנערת. צילום גור מלמד, קבוצת כנרת
קטיף השקד הסתיים בתחילת החודש. “קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים” (בראשית מג, יא). השקד מופיע לראשונה בספר בראשית, כחלק מהמנחה של פירות ארץ ישראל, שמבקש יעקב לשלוח עם בניו היורדים מצרימה, לבנו יוסף שכיהן אז כמשנה למלך מצרים. ירון בלחסן, מנכ”ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מספר כי לקראת השנה החדשה, שפע יבול לענף השקד בישראל, המוערך ב- 7,500 טון, ובישראל נטועים 64 אלף דונם של שקד.
בלחסן מציין כי בעשור האחרון נרשמת עלייה מתמדת של צריכה השקד בעולם של 35%, מעל 10 טון שקדים, זאת כחלק מהמודעות לצריכת מזון בריא. השקד בעל ערכים תזונתיים גבוהים ונמצא בקטגורית הסופר פוד. אמיר מעגן, יו”ר שולחן השקד במועצת הצמחים אומר, כי קטיף השקדים הינו בעיקר מכני, אינו נסמך לחלוטין על ידיים עובדות ומתבצע באמצעות מנערת מאסיבית. הפרי נאסף עם הקליפה ומועבר למכוני הפיצוח. המפעל הגדול מביניהם נמצא בגבע, מפעל נוסף במסמייה בבעלות קיבוצי הדרום וכן קיימים מכוני פיצוח גם אצל מספר סוחרים. מעגן מוסיף, כי תהליך הפיצוח של כלל השקדים בישראל ימשך עד סוף חודש נובמבר ורק אז יעבור הפרי לתהליך ייבוש.
מעגן מציין עוד, כי שנה זו ברוכה לענף השקד, לאחר שנתיים שהיו עם יבול נמוך, כתוצאה מאירועים אקלימיים, אך למרות היבול הטוב העונה, עדיין יהיה צורך להשלמת הצריכה המקומית בישראל, ביבוא של עשרת אלפים טון שקדים, מקליפורניה, המשווקת העיקרית של 85% שקד בעולם, שגם שם כמו בכל העולם, יש השנה יבול רב, גורם נוסף לירידה במחירים. מעגן: “השקד הישראלי גדול ואיכותי יותר ביחס לשקד בארה”ב, אך התפוקה לדונם בקליפורניה גבוהה יותר. בישראל עומדת התפוקה הממוצעת לדונם על 150 ק”ג שקד ובארה”ב נקטף יבול של 250 ק”ג לדונם, כאשר הוצאות הייצור ועיבוד המטעים זהות בישראל ובארה”ב וכוללות עלויות של קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק. בשנים אלו רוב התקציב של ענף השקד מוקדש כיום למו”פ (מחקר ופיתוח) חקלאי, בעזרת משרד החקלאות, מו”פ צפון, מכון המחקר החקלאי ועוד, במטרה להגדיל את כמות היבול לדונם, לספק את כל הצריכה המקומית של השקד בישראל ואף להגיע למצב בו ניתן יהיה לייצא”.
בלחסן מוסיף ואומר שהוא “מקווה כי ממשלת ישראל תתפנה מהעניינים הפוליטיים בכדי לדאוג לחקלאיה שלה במדינת ישראל, ולא לחקלאים מטורקיה, אירופה וירדן, ותתן עדיפות עליונה לענפי החקלאות כערך ייחודי ואסטרטגי, ליצירת חוסן לאומי וביטחון ייצור מזון עצמי בישראל, ללא תלות במדינות עוינות, בעיקר בתקופת משבר כלכלי קשה זה עקב הקורונה”.
