לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, אך מהווים מטרד באוויר ומזיקים לחקלאות. וגם – מאכל תאווה לעופות נודדים

אתם ודאי זוכרים מההגדה לפסח את המכה השמינית – הארבה. ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות. מתוך כ-8,000 מיני חגבים, ידועים רק כ-12 מינים המתאגדים ללהקות ארבה. הארבה יכול להתרבות במהירות רבה בהיווצר תנאים מתאימים ולנדוד בלהקות. זו קבוצה שאין בין הפרטים בה קשר ארגוני, במקום זה הם נעים כמקשה אחת, כל פרט בנחיל במחשבה על עצמו. הם פושטים על שדות ובמהירות רבה מכלים יבולים. הם מסוגלים לאכול כמעט כל סוג של מזון, אף כי בדרך כלל הם לא ניזונים מזיתים ותמרים.
בסוף השבוע חוו תושבי הערבה הדרומית ועד אילת, במחזה מיוחד במינו: להקות ארבה נכנסו לאזור מושב פארן ועד העיר הדרומית, כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים והירוקים באזור. חלק מלהקות הארבה הגיעו מהים. לדברי עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, הפרטים שמגיעים הם בוגרים, ניתן לראות זאת ע”י צבעם הצהוב המוחלט, ובעלי יכולת תעופה נהדרת.

בלבן: “באזור קיבוץ לוטן, נראו מאות שרקרקים שעושים את דרכם בימים אלו מאפריקה לאירופה, עוצרים, חונים על הגדרות של היישוב וצדים מלוא המקור ארבה נודד שנוחת באזור. גם עבור חיות הבר המדבריות מדובר בפסטיבל חלבון מטורף, ובדומה לשרקרקים, הרבה עופות נודדים ניזונים מהארבה, תוך כדי תנועה צפונה”.
הארבה גורם לנזק רב ואוכל כל יום מזון בכמות השווה למשקלו. תפוצתו הנרחבת, קרוב ל-30 מיליון קמ”ר ב-60 מדינות, ומספר הבוגרים יכול לנוע מ-40 ועד 80 מיליון בלהקה, על כל קמ”ר. נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק מטרד באוויר ומזיק לחקלאות. אך, כאמור, מהווה מאכל מזין לעופות נודדים וגם משמ כמעדן קולינרי בסין, ויש לציין שגופו של חגב הארבה עשיר בחלבונים, מינרלים וויטמינים.